למה בחרתי שלא לדבר עם ילדיי ברוסית? ולא!!! תשחררו את המיתוס שדו- לשוניות גורמת לעיכוב בהתפתחות השפה

ידעתן שאני דוברת רוסית?
כן כן, תתפלאו אבל אני לא מדברת עם הילדים שלי בשפה הזו.
הרבה שואלים אותי “למה”?, יש איזה ציפייה שאם את קלינאית תקשורת, סביר להניח ש”תשקיעי יותר” בכל ענייני השפה. והאמת? מאוד רציתי שהילדים שלי ידעו להשתמש בשתי השפות.
אז למה העדפתי שלא?
לפני שאענה על שאלה זו בואו נדבר על מהי בכלל דו לשוניות.
“דו- לשוניות” / “Bilingualism”, היא היכולת להשתמש (להבין ולדבר) בשתי שפות.
חשוב להבחין בין שתי סוגים של דו לשוניות:
דו לשוניות סימולטנית:
מצב בו שתי השפות נרכשות בו זמנית כבר מגיל לידה או מגיל מאוד צעיר.
דו לשוניות עוקבת:
מצב בו השפה השנייה נרכשת לאחר שכבר יש יכולות שפתיות בסיסיות בשפה הראשונה. במצב כזה, תהליך הרכישה התקין של השפה השנייה הוא הדרגתי ונמשך זמן רב.
בדו לשוניות עוקבת (למשל במצב של הגירה), הגורם הראשון והחשוב ביותר לדו- לשוניות מוצלחת הינו הגורם התקשורתי. כלומר, האם לילד קיים צורך אמיתי לתקשר בשפה זו? כך למשל ילד שהיגר לאמריקה והתחיל ללמוד במסגרת בה מדברים באנגלית בלבד, יהיה חייב ללמוד שפה זו לצורך תקשורת עם סביבתו. גורם נוסף וחשוב לא פחות הינו המוטיבציה של הילד. כלומר, האם לילד יש מוטיבציה להשתלב בסביבה החדשה, זו שדוברת בשפה השנייה?
כאשר קיים צורך תקשורתי וישנה מוטיבציה גבוהה, יש סיכוי ליצירת דו לשוניות מוצלחת גם במצב של דו לשוניות עוקבת.
חשוב לי לנפץ את המיתוס ולהדגיש כי “דו לשוניות” איננה מעכבת את רכישת השפה. מחקרים לא גילו האטה משמעותית או פגיעה ביכולות השפה והדיבור של ילדים דו לשוניים. לעיתים יתכן כי נראה איחור קל ברכישת שתי השפות אך האיחור לא יהיה משמעותי ולא יוביל לנזק.
“דו- לשוניות” – יתרונות:
· חשיפה לשתי מערכות לשוניות נפרדות תורמת להתפתחות הקוגניטיבית של הילד.
· מפתחת גמישות מחשבתית- ילד דו לשוני יודע שניתן לבטא את אותו הרעיון באופנים שונים.
· לילדים דו- לשוניים קל יותר ללמוד את חוקי הדקדוק של שפה נוספת.
· משפרת את המודעות לתקשורת ואת היכולת להבין את הזולת.
· מקנה מעמד חברתי מועדף (כדוגמת הקבצת “דוברי האנגלית” בבית הספר).

אז אחרי כל היתרונות שמניתי כאן, נחזור לשאלה, למה אני לא מדברת עם הילדים שלי גם ברוסית?
ההמלצה היא שהורים ידברו עם הילדים בשפה בה הם מרגישים הכי תקשורתיים, בשפה בה הם באמת מרגישים בנוח ובה הדיבור הינו זורם וטבעי להם.
במקרה שלי, הוריי עלו לארץ בגיל הנערות, אני וכל האחים שלי נולדנו בארץ, התחנכנו במסגרות דוברות עברית. הוריי למדו באולפן ובזכות הגורם התקשורתי והמוטיבציה החזקה החלו לדבר יותר ויותר בעברית.
אמנם כילדה השפה הרוסית שימשה אותי כשפת אם, אך עם השנים, השימוש ברוסית פחת, והשפה העברית תפסה חלק הרבה יותר משמעותי בחיי.
ולכן כיום, אמנם אני מבינה את השפה הרוסית ויכולה להשתמש בה ולהתנהל ברמה היום יומית גם מול אדם שדובר רוסית בלבד, אך כמו שאומרים אני צריכה “לשבור שיניים”. כשהבן הבכור שלי- ניתאי, נולד, רציתי מאוד שהוא ידע לדבר בשפה זו, ניסיתי לדבר איתו אך כאשר הבחנתי כי הדיבור שלי בשפה זו איננו טבעי וקולח, העדפתי לוותר על כך, כיוון שבמקרים כאלו החסרונות עולים על היתרונות.
דוברים שתי שפות ומתלבטים האם לדבר עם הילדים בשתיהן? כתבו לי ואנסה לעזור לכם לקבל החלטה! כאן למטה.
↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Scroll to Top
התחל שיחה
👋היי, ברוכים הבאים ל"מילה מלאה" ואני כאן בשבילך. איך אני יכולה לעזור?