למה קלינאיות תקשורת מתכוונות כשהן אומרות “קשיי היגוי”?
היגוי זו היכולת להגות צלילים, עיצורים ומילים שונות.
קשיי היגוי יכולים להתבטא בהשמטה של הברות, הוספה והחלפה של הברות, שיבוש או השמטה של עיצורים שונים ותהליכים שונים בדיבורו של הילד.
מובנות הדיבור מושפעת גם מהתפקוד המוטורי הכללי, מבנה ותפקוד שרירי הפה והלשון וכן מהמצב השמיעתי.
רכישת ההיגוי מתחלקת לרכישת העיצורים וכן לרכישת מבנה המילה.
רכישת העיצורים נבחנת מול נורמות התפתחותיות כך שעם העלייה בגיל, הילד רוכש תנועות ועיצורים נוספים ועד גיל שש וחצי אנו מצפים שהוא יצליח לרכוש את כל ההגאים בצורתם התקינה (כולל ההגאים השורקים- הנחשבים לקשים ביותר לרכישה- דוגמת ההגה צ’).
מעבר לרכישת העיצורים, נבחנת יכולת הפקת מבנה המילה, כך למשל מילים בנות 4 הברות יירכשו מאוחר יותר ממילים בנות 2 הברות.
ישנם ילדים שיתקשו בהפקה של הגה מסוים (לדוג’ השמטה של ההגה ר’ במילים- נפוץ מאוד, קושי בהפקת ההגה ל’ או כל הגה אחר) טיפול בקשיים אלו לרוב קל ומהיר יחסית.
לעומת זאת, ישנם ילדים שקשיי ההיגוי שיופיעו אצלם יהיו מורכבים יותר ויפחיתו מאוד את מובנות הדיבור. במצבים כאלו, הטיפול לעיתים ארוך וממושך ודורש מהמשפחה להתגייס לטיפול ולתרגל באופן אינטנסיבי את שיעורי הבית הניתנים במהלך הטיפול.
הקושי המשמעותי ביותר בתחום ההיגוי מוגדר כ”אפרקסיה של הדיבור”. במצבים מסוג זה לעיתים נשמע מגוון מצומצם מאוד של עיצורים שהילד מצליח להפיק. זהו מצב מאוד מתסכל עבור הילד והרבה פעמים בעקבותיו עלולים להופיע קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים בעקבות התסכול הרב שהוא חווה.
עם זאת, על אף הקושי המשמעותי, טיפול אינטנסיבי החל מהגיל הרך תוך תרגול אינטנסיבי מצד ההורים, יעזור לילד להגיע למובנות דיבור טובה!
